אלטה יאקובס
 | |
| לידה |
9 בפברואר 1854 Sappemeer, הולנד  |
|---|---|
| פטירה |
10 באוגוסט 1929 (בגיל 75) בארן, הולנד |
| שם לידה |
Aletta Henriëtte Jacobs |
| לימודי רפואה |
אוניברסיטת חרונינגן |
| תפקידים |
רופאה, עורכת, פעילה אנטי מלחמתית, פעילת זכויות נשים, סופרג'יסטית |
| בן או בת זוג |
Carel Victor Gerritsen |
  | |
אָלֶטָה הֶנרִייֶטֶה יָאקוֹבְּס (בהולנדית: Aletta Henriëtte Jacobs; 9 בפברואר 1854 – 10 באוגוסט 1929) הייתה רופאה יהודייה-הולנדית, אקטיביסטית למען זכות הצבעה לנשים, וממציאה[1]. האישה הראשונה שלמדה באוניברסיטה הולנדית וגם הרופאה הראשונה בהולנד[2].
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולדה בכפר הקטן "Sappemeer" שבהולנד ב-9 בפברואר 1854, לאברהם יאקובס ואנה דה יונג. הייתה השמינית מבין אחד-עשר ילדים במשפחתה. משפחתה הייתה יהודית מתבוללת בעלת מעמד חברתי ואינטלקטואלי שקיימה קשרים עם משפחות יהודיות אחרות באזור. אביה היה רופא כפרי שממנו ירשה את העניין ברפואה. כילדה יצאה לביקורי בית אתו, צפתה בטיפול שהגיש לחולים, ונמשכה לעסוק בכך בעצמה[1].
יאקובס חלמה להיות רופאה כמו אביה, בתקופה שבה השכלה לנשים בהולנד הייתה נושא שבמחלוקת. יאקובס סיימה בית-ספר יסודי בשנת 1867 ובאותו הזמן לא הורשו בנות ב-Sappemeer ללמוד בתיכון[2]. מציאות זו לא עצרה את יאקובס. היא למדה בחינוך ביתי, התנסתה בבית המרקחת של אחיה בסיוע עוזרת שעבדה אצלו, ולמרות התנגדותו של אחיה, בשנת 1870 קיבלה תעודת עוזר רוקח. לימודים אלו אפשרו לה לצבור הכרה. היא פנתה במכתב לראש הממשלה ג'. ר. תורבק, כדי לבקש שיאשר לה לימודים באוניברסיטה. הוא לא השיב לה, פנה לאביה כדי לבדוק את עמדתו בנושא, אך בסופו של דבר, ב-28 באפריל 1871 סמוך לפטירתו נתן לה אישור ללמוד באוניברסיטת חרונינגן. באוניברסיטה סבלה מתגובות עוינות של עמיתיה ללימודים, המרצים הערימו עליה קשיים ואפילו אביה ואחיה התנגדו לצעדיה. בתקופה זו גם סבלה מבריאות לקויה. היו לה התקפי מלריה וכשחלתה גם בדלקת ריאות ניסתה להתאבד ואביה הציל אותה ממוות. עבודת הדוקטורט שלה הייתה בנושא מחלות מוחיות. ב-8 במרץ 1879 סיימה את לימודיה באוניברסיטה כרופאה האישה הראשונה בהולנד.
לאחר שסיימה את לימודיה עברה יאקובס ללונדון, שם פגשה לראשונה פמיניסטיות רבות, שהיו פעילות למען הגבלת ילודה ומתן זכות הצבעה לנשים. היא הושפעה מאוד מרעיונות חדשים אלו, שאחד מהם היה ההכרה בצורך באמצעי מניעה זמינים שיסייעו לנשים במניעת הריון לא רצוי[3]. היא עברה לגור באמסטרדם ופתחה מרפאה פרטית, שבה נתנה טיפול ללא תשלום לנשים נזקקות שני בקרים בשבוע[1]. נשים רבות החלו לבקש ממנה אמצעי מניעה. היא החלה לחשוב על דרכים לסיוע להן, בניגוד להתנגדות העזה שעמיתיה הגברים גילו כלפי נושא זה. יאקובס השתתפה בפיתוח הדיאפרגמה, הידועה גם בשם Mensinga Pessary, על שם ממציאה הגרמני. יאקובס יצרה עמו קשר והשפיעה על עיצוב המוצר ושיפורו[4]. היא ספגה על כך גינויים והשמצות. טענו כי היא מעודדת בגידת נשים בבעליהן וכן מאיימת על העתיד הכלכלי של האומה בשל הירידה בילודה. התנהגותה נחשבה שערורייתית. היא נהגה לצאת לבד לביקורי בית והוטרדה ברחוב על ידי גברים. כשהתלוננה על כך פעם בפני שוטר, נענתה על-ידו שהיא מביאה זאת על עצמה כיוון שאינה יושבת בבית כמקובל. היא יזמה פעילויות רבות מעבר לפעילותה כרופאה: העבירה שיעורי בריאות לנשים צעירות, דיברה כנגד זנות, וכשזיהתה כי לנשים העובדות כמוכרות בחנויות יש בעיות רפואיות אופייניות בשל עמידה של 11 שעות ביום, יזמה חקיקה שחייבה את בעלי העסקים לאפשר להן לשבת.
קרל ויקטור גריטסן, סוחר תבואה הולנדי, מחוקק ורפורמטור, יצר עמה קשר לראשונה במכתב כשסיימה את לימודי הרפואה, כדי לברך אותה על ההישג. הוא יזם פגישה ראשונה אתה ב-1880, שנתיים אחר-כך, ונוצרה ביניהם חברוּת קרובה. הם רצו לגור יחד ללא נישואין אך הבינו כי צעד זה יעורר ביקורת קשה ולכן נמנעו מכך. הם נישאו רק ב-1892. היו להם יחסים שוויוניים ויצרניים שהעיב עליהם רק האובדן של תינוקם יום לאחר היוולדו[5].
מאבקה לזכות בחירה לנשים ולשלום
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אחרי שהשתתפה בכנס של "המועצה הבינלאומית של הנשים" ("International Council of Women") בלונדון ב-1899, יאקובס החליטה להפסיק את עבודתה כרופאה ולהקדיש את עצמה למאבק למען זכות הבחירה לנשים[1]. ב-1911–1912 יאקובס וקארי צ'פמן קאט, סופרג'יסטית אמריקאית, יצאו למסע לקידום זכות הבחירה לנשים. השתיים הופיעו בכנסים רבים ואף נסעו סביב העולם בניסיון לעורר מודעוּת לנושא. הן ביקרו בדרום אפריקה, בחוף המזרחי של אפריקה, במזרח התיכון וכן בפיליפינים, בסין וביפן[1].
בתחילת מלחמת העולם הראשונה, בשל היות הולנד מדינה נייטרלית, נבחרה העיר האג לארח את הקונגרס הבינלאומי לנשים, ויאקובס הייתה אחת היוזמות שלו. מטרת הקונגרס הייתה למחות על המלחמה באירופה ולהציע דרכים למניעת מלחמות בעתיד[6].
ב-1919 הייתה שותפה לייסוד "ליגת הנשים הבינלאומית לשלום ולחרות"[3]. בריאותה התרופפה בתקופה זאת ומצבה הכלכלי הורע ואת שנותיה האחרונות בילתה בקשר הדוק עם חברים שדאגו לה. עם זאת, היא עדיין המשיכה לנסוע לכינוסי נשים, להשמיע את דעותיה ולזכות באהדה והכרה של נשים בהולנד ומחוצה לה.
אלטה הנרייט יאקובס נפטרה ב-10 באוגוסט 1929 בבארן, הולנד.
אלטה יאקובס הוכרה ב-2006 על ידי ועדה מטעם מריה פן דר הפן (Maria van der Haven), שרת החינוך התרבות והמדע של הולנד, כאחת מחמישים הדמויות אשר ראויות להיכלל בתוכנית הלימודים של ההיסטוריה ההולנדית בחטיבות הביניים.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Memories: My Life as an International Leader in Health, Suffrage, and Peace
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הסבר על ה"דודל" (שרבוט גוגל) שפרסמה גוגל לציון יום הולדתה ה-163 של אלטה יאקובס, באתר מנוע החיפוש "גוגל" (באנגלית)
- כתבי אלטה יאקובס בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 4 5 Aletta Henriette Jacobs | Jewish Women's Archive, jwa.org
- ^ 1 2 Paul Eling, [ארhttps://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/18421635 Cerebral localization in the Netherlands in the nineteenth century: emphasizing the work of Aletta Jacobs], Journal of the History of the Neurosciences 17, 2008-01-01, עמ' 175–194 doi: 10.1080/09647040701262061
- ^ 1 2 "Aletta Jacobs". Spartacus Educational.
- ^ Jacobs, Aletta - Dictionary definition of Jacobs, Aletta | Encyclopedia.com: FREE online dictionary, www.encyclopedia.com
- ^ "The My Hero Project - Aletta Jacobs". myhero.com.
- ^ "International Congress of Women opens at The Hague - Apr 28, 1915 - HISTORY.com". HISTORY.com. אורכב מ-המקור ב-2015-09-24. נבדק ב-2016-11-10.